5 עומר קיבל תלמיד מצטיין בטקס של כיתות ט' ועלה לבמה ממש שתי דקות לפני שקראו לי. עומר נעל נעלי בד צהובות וגר ברחוב גבעת דאונס. בעיקר, היה לו עור דבש, עיניים מלוכסנות ושיער אדמדם שתמיד הסתיר אותן. למרות שלא האמנתי שאני עשוי לעניין את אלוף ישראל בשחייה, או אף אחד אחר בתקופה ההיא של חיי, נדמה היה לי שגם העיניים היפות של עומר מוסטות כשהן קולטות את העיניים שלי. רגע המפגש עם עומר כל כך מוחשי עבורי, כאילו קפא בזמן או התרחש רק אתמול. בתוך אוטובוס סואן, כשאני מוקף במבטים עוינים, בחולצות לבנות ובמדבקות יזכור, עומר נמצא לצידי. עד מהרה התבהר לי שבזמן שהעדר Windmills of , אני ועומר שומעים FOOTOOSE רוקד . בשלב הבא, נדהמתי לגלות כי לא רק אני your mind יודע על קיומו של עומר, אלא שגם עומר יודע על קיומי שלי. כמו בחלום, עומר תפס את הידיים הקטנות שלי בשתי ידיו הגדולות, עטף את הידיים החיוורות שלי בידיים הזהובות שלו, הביט בי ואמר: "שלום גיא, אני עומר". כאילו שלא ידעתי שהוא עומר. ברור שהוא עומר, ואני לא חולם. הרגשתי את הידיים שלו וקפאתי ברגע שלא ידעתי כי ניתן בכלל לייחל לו, רגע חסר נשימה שנמשך נצח או שנייה, ובתוכו יש רק ידיים בתוך ידיים שמכילות כל כך הרבה רוך ועוצמה. החליפה כל תנועה Windmills of your mind מנגינת שאין בה 1984 נשית שאי פעם נזקפה לגנותי. אני, ב־ קבלה ואין בה חמלה. בטלוויזיה יש רק זלמן שושי ונערים בסילואטים בגן החשמל שמותקפים על ידי חנן עזרן. ברגע שכולו תבוסה, ניתקתי את אחיזת ידיו של עומר. הבטתי בעיניו, לשבריר שנייה, כמו ביקשתי שיציל אותי. אבל המבט חלש, עומר מאוכזב ואני תלוש, נשמט. .......... שנה. 40 אחרי כמעט , כמוני אז. דויד ואיתן 15 אלה הגדולה שלי, כמעט בת בני עשר. אני נשוי ללוצ'י, שתמיד חוזר מהצבא מאוחר מידי. בפסח ביקרנו את הפונדקאית שלנו ואלה מצאה מיליון נושאי שיחה משותפים עם בלייק, הבן הטרנס שלה, שלומד תיאטרון באוניברסיטת פורטלנד. הבנים האכילו את האלפקות בחצר של הפונדקאית ואספו ביצים טריות מהתרנגולות. הם שיחקו בייסבול עם קולטון, הבן הקטן של .1.95 הפונדקאית, שגובהו
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==